למרות הזהות הפונטית, דיירות מוגנת אינה בית אבות יוקרתי, אלא שם נרדף לעסקה המשתלמת ביותר לזוגות צעירים המבקשים להנות מדיור זול, במרכזי הערים לכל חייהם, על כך ועוד, ברשימה הבאה.
דיירות מוגנת רקע; בשנת 1939 חוקקו הבריטים חוק שהוחל בכל רחבי האימפריה הבריטית לפיו מי אשר שוכר דירה, יהיה מוגן מפינוי על ידי בעל הבית כל עוד הוא משלם דמי שכירות, כאשר ביחס לדמי השכירות נקבע כי הם ישארו על כנם ועל בעל הבית יהיה אסור להעלותם מבלי אישור ממשלתי. תכלית החוק היתה למעשה להגן על המתנדבים אשר גויסו למלחמה בשירות הוד מלכותה, כך שבני משפחותיהם לא יזרקו לרחוב שעה שהם מגנים בגופם על המלכה והאימפריה הבריטית.
עם הקמת המדינה נקלט החוק במערכת הדינים הישראלית (כירושה מהמנדט הבריטי) וכפועל יוצא ממצוקת הדיור ששררה בשנות ה-50 עודכן והותאם למציאות דאז, מאוחר יותר בשנת 1972 נכנס לתוקפו "נוסח משולב" ששילב בין החוק המנדטורי לחוק הישראלי והוא החוק התקף כיום.
מהות ההסדר; הרעיון העקרוני הוא פשוט מי שהיה דייר מוגן לפני ה-8 למאי 1955 נשאר ככזה, לכל תקופת חייו, כל עוד הוא משלם את דמי השכירות כסדרם ולא גורם בזדון נזק לנכס, כאשר דמי השכירות מוקפאים כמעט לחלוטין (עולים בשיעורים זניחים פעם בשנה על פי צו ממשלתי) ושווים בערכם לדמי השכירות ששולמו בגין דירה זהה, לפני כ-30 שנה. זאת ועוד, בתנאים מסוימים יתאפשר לו, יחסית בנקל, להוריש את זכות הדיירות המוגנת, המאפשרת כאמור תשלום דמי שכירות כמה מאות שקלים בודדות בחודש, לכל החיים, גם לילדיו ו/או לקרובים אחרים!
ובכן איך זה נוגע אלי? החוק קובע כי בהתקיים התנאים המנויים בו, יוכל הדייר מוגן להביא דייר חליפי במקומו, אשר תמורת תשלום חד פעמי (להלן: "דמי מפתח") אשר מתחלק בין הדייר המוגן לבעל הבית, יקבל את זכות הדיירות המוגנת לידיו ויוכל להנות למשך כל ימי חייו, מההטבה הכלכלית של להיות דייר מוגן. כיון שהדיירות המוגנת הינה זכות היסטורית, הנכסים שעליהם היא חלה הם בדר"כ נכסים במרכזי הערים, בדירות בעל שטח גדול יחסית, תקרות גבוהות ועוד שאר אלמנטים עיצוביים מרשימים, מה שהופך אותם לאטרקטיביים ביותר למגורים, בפרט עבור זוגות צעירים, המחפשים דיור הולם במחיר שווה לכל נפש. כמובן שכדי לאתר נכס מוגן, יש לעמול קשה, שכן עם הזמן נכסים מוגנים – רק הולכים ומתמעטים.
דמי המפתח; משתנים ממקום למקום, בהתאם לביקוש ונעים כעקרון בין 40% ל-70% מערך הנכס, המשמעות היא שניתן לרכוש דירת מגורים בהנחה של 30% ל-60% ולאחר מכן להמשיך ולשלם במקום משכנתא מנופחת כמה מאות בודדות של שקלים בחודש לכל החיים, סידור לא רע בהתחשב בכך שעוד ניתן להעביר את הזכות לדור הבא. יחד עם זאת יצויין כי למרות תוקפה של זכות הדיירות המוגנת אינה נחשבת כזכות קלאסית במקרקעין ולכן היא אינה יכולה להרשם בטאבו (במובחן מחוזה השכירות עצמו יכול להרשם בטאבו). דבר נוסף, שיש לקחת בחשבון הוא נושא אחזקת בבית, לאור ההטבה הכלכלית המשמעותית הטמונה בדיירות המוגנת, על פי חוק נושאים הדייר המוגן ובעל הבית חולקים באופן שווה את הוצאות התיקון בבית.
רגולציה ופיקוח טוב או רע? חשוב לציין כי לאחרונה ניכרת בפסיקת בית המשפט העליון, מגמת צמצום בזכויות בעל הדיירות המוגנת.
לעניות דעתי נראה, כי למרות הארכאיות וריח הנפטלין, הנודף מחוק הדייר המוגן, על מנת להקל את העול הכלכלי הבלתי יאומן, המוטל על כתפי האזרח הישראלי, שנאלץ לעבוד יותר מכל אזרח אחר בעולם המערבי על מנת לרכוש דירה, על הממשלה להתערב בשוק הדיור ולהדיר את רגלי הספקולנטים ובעלי ההון משוק הדיור, או לכל הפחות למתן (לנקד את המילה "למתן") את מחירי הדיור, בין היתר על ידי רגולציה של דמי השכירות, כך שמי שבבעלותו יותר משתי דירות, יהיה כפוף לחוקים רגולטיביים כדוגמת חוק הגנת הדייר, שימנעו את נסיקת מחירי הדיור.
