בפסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט המחוזי, נקבע כי הודעת וואטסאפ המאשרת כי "הכל סגור" אינה מהווה תחליף לחתימה על חוזה מכר מקרקעין. בית המשפט דחה את תביעתם של התובעים (הקונים לכאורה), אשר ביקשו לאכוף הסכם לרכישת בית, וחייב אותם בתשלום מאות אלפי שקלים בגין דמי שימוש והוצאות משפט.
הפרשה החלה כאשר התובעים ניהלו משא ומתן עם הנתבעים (המוכרים לכאורה, אשר יוצגו על ידי משרד בשארי שמואלי ושות') לרכישת נכס מקרקעין.
במהלך המשא ומתן הוחלפו מספר טיוטות, כאשר בשלב מסוים קיבלו התובעים הודעת וואטסאפ מאדם ששימש כ-"מתווך" מטעם המוכרים, לפיה "הכל סגור". בהסתמך על כך, חתמו התובעים באופן חד-צדדי על טיוטת ההסכם האחרונה והעבירו המחאה רגילה, כתשלום ראשון. מנגד המשיכו המוכרים בבדיקותיהם ולא ייחסו משמעות לחתימה החד צדדית על טיוטת הסכם המכר שנחתמה על ידי הקונים/תובעים, באופן חד צדדי, מתוך נסיון לכפות על המוכרים את עסקת המכר.
"מדובר במקרה קלאסי של ניסיון לכפות עסקה שטרם הבשילה" אמר עו"ד יהונתן בשארי, שייצג את הנתבעים. "המורכבות של עסקת המקרקעין הזו, שכללה צורך בהחלפת משכנתאות ורישום בית משותף, הובהרה לתובעים לאורך כל הדרך."
הנקודה המעניינת במיוחד בתיק היא שלאחר חתימתם החד-צדדית, נכנסו התובעים להתגורר בנכס, לכאורה בהסכמת הנתבעים ומתוך הבנה שתשלומי שכר הדירה יהיו רק על חשבון המכירה העתידית. אולם בית המשפט קבע כי לא הייתה הסכמה פורמלית לכך, וכי מדובר היה בפלישה שהנתבעים הסכימו לה רק בדיעבד ובתנאי שישולמו דמי שכירות.
בהחלטה חסרת תקדים שניתנה במהלך ההליכים, העניק בית המשפט סעד זמני נדיר לנתבעים (המוכרים), בדמות חיוב התובעים (הקונים) בתשלום דמי שימוש חודשיים בסך 5,000 ₪ לחודש כל עוד המשפט מתנהל. זאת לאחר שנמצא כי "סירוב המשיבים לשלם בגין השימוש בדירה, לוקה בחוסר תום לב".
"בית המשפט הבחין בחדות בין רצון לכריתת חוזה לבין כריתתו בפועל," הסביר עו"ד יהונתן בשארי המתמחה בדיני חוזים ומקרקעין. "העובדה שצד אחד סבור שהעסקה 'סגורה' אינה מספיקה כדי ליצור התחייבות משפטית מחייבת במקרקעין הדברים תלויים במשתנים רבים, אשר הצלחנו להראות לבית המשפט כי לא התקיימו במקרה דנן"
בפסק הדין הסופי חויבו התובעים בתשלום דמי שימוש ראויים בסך כולל של למעלה מ-120,000 ₪ עבור התקופה שהתגוררו בנכס, בתוספת פיצויים על עגמת נפש בנוסף, חויבו התובעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, מה שהביא את החיוב הכולל למאות אלפי שקלים.
הצלחתם המשפטית של צוות עורכי הדין שייצגו את הנתבעים בולטת במיוחד נוכח ההתמודדות המורכבת עם תביעה שהסתמכה על ראיות דיגיטליות והבנות בעל-פה. האסטרטגיה של הצגת הפער בין שלבי משא ומתן לבין כריתת חוזה מחייב, לצד הדגשת חוסר תום הלב בהתנהלות התובעים, הובילה לניצחון משפטי מוחץ אך נדיר.
בית המשפט הדגיש בפסק דינו כי "התנהלות התובעים בכניסה לדירה מבלי לשלם דבר במשך כמעט שנתיים, תוך הסתמכות על חוזה שלא נחתם על-ידי הצד השני, מהווה דוגמה לחוסר תום לב קיצוני במשא ומתן חוזי."
נקודת מפתח נוספת בפסק הדין הייתה קביעת בית המשפט כי בא כוח הנתבעים הבהיר במפורש לתובעים שאין באפשרותו להתחייב בשם מרשיו ללא אישורם הסופי, דבר שמעולם לא ניתן.
"פסק הדין הזה מלמד שיעור חשוב: בעסקאות מקרקעין, לא די בסיכומים בעל-פה או בהודעות וואטסאפ – דרושה חתימה של כל הצדדים על מסמך מחייב," אמר עו"ד יהונתן בשארי אשר ייצג את הנתבעים בתגובה לפסק הדין. "זכינו להוכיח שהדרך היחידה לכרות חוזה מקרקעין היא באמצעות הליך פורמלי ותקין – הדבר אינו יכול להיעשות באמצעות קביעת עובדות בשטח, או פלישה לנכס."
