כל מי שאי פעם היה צד להליך משפטי, יודע שהליכים משפטיים לוקחים זמן, לכל הצד יש הזכות להגיב תוך הזמן הקבוע בחוק ועד שמתקיים דיון מהותי בגוף התביעה, עוברים לא פעם, חודשים רבים. לעיתים הזמן שעובר מייתר לחלוטין את הסעד שנתבקש על ידי התובע וכבר אין טעם בעצם קיום ההליך המשפטי. אולם אסור להתייאש, ישנם הליכים מיוחדים אותם ניתן לנקוט באופן מהיר וממצה, עוד בטרם קיבל הצד השני את כתב התביעה. על כל אלה ברשימה הבאה.
סעד זמני מהו? סעד זמני הינו צו משפטי מהותי ביותר, אשר ניתן לבקשת מי מהצדדים (לרוב התובע) לצורך "הבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין". אחת מהדוגמאות המפורסמות ביותר, הינו צו עיקול על נכסיו של נתבע, אשר ניתן ללא ידיעת הנתבע ועוד בטרם קיבל לידיו הנתבע את כתב התביעה.
צו עיקול אינו הסעד הזמני היחידי ופרט לצו זה ישנם סעדים זמניים אחרים המקובלים בשיטת המשפט הישראלית, כגון: צו עשה, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו מניעה, צו הגבלת שימוש בנכס, צו תפיסת נכסים, צו חוסם, וכל סעד אחר שבית המשפט מצא לנכון לתת על פי בקשת המבקש.
מה ככה חופשי? לאור היות הסעד הזמני, ממש פסק דין בזעיר אנפין, אשר לעיתים, הינו למעשה התוצאה המיוחלת בסוף ההליך, עוד בטרם החל הליך הבירור המשפטי בפועל, הכלל הוא כי סעדים זמניים נידונים בדרך כלל במעמד שני הצדדים, אולם לרוב, מרבית הסעדים הזמניים מתבקשים במעמד צד אחד וללא ידיעת הצד שכנגד ובמקרים מסוימים אף בטרם הגשת כתב התביעה העיקרי לבית המשפט.
במקרים אלה מבקש הסעד מציג את טענותיו בפני בית המשפט, והוא יכול לקבל את הסעד מבלי שלצד שכנגד תהיה הזדמנות מוקדמת להעלות טענות כנגד מתן הצו. אלא שבשל הפגיעה הבלתי מתונה, הכרוכה במי שניתן נגדו סעד זמני מבלי שהייתה לו הזדמנות לטעון נגדו, נזהר בית המשפט בפסיקת סעדים במעמד צד אחד והוא מתנה אותו בהפקדת ערבון ובתנאים הבאים:
מה התנאים לקבלת סעד זמני? החוק קובע כי על מנת לקבל את הסעד הזמני על המבקש להראות כי קיימות "ראיות מהימנות לכאורה" הן באשר לקיומה של עילה התביעה על בסיסה מתבקש הצו והן באשר לקיום חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. ראיות לכאורה מוגדרות כראיות סבירות, כאלה שאינן מוחלטות מצד אחד, אך על פניו יש יסוד סביר להניח כי יש בהם ממש, כגון עדות בתצהיר, או מסמכים מהימנים אחרים.
ככל שטיב הראיות לנוכחותה הלכאורית של עילת התביעה גבוה יותר, ניתן יהיה להסתפק בראיות פחותות להוכחת החשש הסביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. בנוסף לכך, בבואו להחליט בבקשה לסעד זמני שוקל בית המשפט במאזניו את מאזן הנזקים לצדדים, דהיינו מה הנזק שיגרם למבקש אם לא יתקבל הצו ומה הנזק שיגרם למשיב (מי שנגדו ניתן הצו) במידה ויתקבל הצו כנגדו.
כיון שמדובר בהליך דרקוני למדי, על המבקש צו זמני לבוא בניקיון כפיים לבית המשפט. הסתרת פרטים מהותיים מבית המשפט עלולה לגרום לביטול הצו ולחייבו בהוצאות. נטל השכנוע בבקשה להטלת עיקול, רובץ על מבקש צו העיקול.
