מובא בזה לידיעת הציבור כי ביום 4.12.2023 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ("בית המשפט"), בקשה לאישור הסדר פשרה ("הסדר הפשרה") בת"צ 20430-09-19 (להלן: "בקשת האישור"). הצדדים להסדר הפשרה הם טוביה כהנא, מורן שגב אבני ונטלי שוורץ ("המבקשים") ואסם תעשיות מזון בע"מ, אסם השקעות בע"מ ויוניליוור ישראל מזון בע"מ (בהתאמה: "אסם", "יוניליוור" ויחד: "המשיבות").

למרות הזהות הפונטית, דיירות מוגנת אינה בית אבות יוקרתי, אלא שם נרדף לעסקה המשתלמת ביותר לזוגות צעירים המבקשים להנות מדיור זול, במרכזי הערים לכל חייהם, על כך ועוד, ברשימה הבאה.

על פי חלק מהתחזיות, בעוד כ-20 שנה ימוצו עתודות הקרקע הפנויה בישראל, בין אם מדובר בספקולציה מפורכת ובין אם מדובר בניתוח רציונאלי, הנחה זו הופכת כמעט כל אדם שני בישראל ליזם נדל"ן, ברשימה הבאה נעמוד על מספר כלים משפטיים בסיסים העומדים לרשות יזמי הנדל"ן ועל השלכותיהן המיסוייות.

רבים אינם מודעים לכך, ברם דיבור אפילו סתמי למדי, בדבר גנותו של אדם, עלול להביא לחיובם, במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, בסך של 50,000 ₪ אף ללא הוכחת נזק.

כל מי שאי פעם היה צד להליך משפטי, יודע שהליכים משפטיים לוקחים זמן, לכל הצד יש הזכות להגיב תוך הזמן הקבוע בחוק ועד שמתקיים דיון מהותי בגוף התביעה, עוברים לא פעם, חודשים רבים. לעיתים הזמן שעובר מייתר לחלוטין את הסעד שנתבקש על ידי התובע וכבר אין טעם בעצם קיום ההליך המשפטי. אולם אסור להתייאש, ישנם הליכים מיוחדים אותם ניתן לנקוט באופן מהיר וממצה, עוד בטרם קיבל הצד השני את כתב התביעה. על כל אלה ברשימה הבאה.

למרבה הצער, סיטואציות בלתי נעימות, כגון שוכר המסרב לפנות נכס למרות שהסכם השכירות כבר נסתיים מזמן או שוכר המפר פעם אחר פעם את הוראות הסכם השכירות או "סתם" חודל מלשלם את דמי השכירות למשכיר, הפכו מחזה נפוץ. הנזקים שנגרמים למשכירים כתוצאה מכך הינם כבדים וגדלים כמובן עם כל חודש בו השוכר עדיין שוהה במושכר על אפו וחמתו של המשכיר. על הדבר הנבון ביותר אותו יכול המשכיר לנקוט על מנת להמנע מלהגיע למצב זה, ברשימה הבאה.

דו"ח מבקר המדינה האחרון (2015) חושף כי הציבור הישראלי אינו מודע לזכויותיו ולהטבות המס העומדות לו וכפועל יוצא מכך הופך שותף פסיבי לגביית יתר של מיסים בגין עסקאות נדל"ן (שבח ורכישה) על פי דו"ח המבקר גביית היתר מגיעה לסכומי עתק של כמאות מילוני שקלים בשנה. על התופעה ואיך לא להפוך חלק מהסטטיסטיקה העגומה הזו, בשורות הבאות.

לא פעם, במהלך דיון בבית המשפט, מתלהטות הרוחות ולחלל האולם נזרקות מילים קשות, האם יש קו אדום שאותו אסור לחצות במהלך דיון משפטי? האם חקירת האמת מתירה את חרצובות הלשון? על כך ועוד ברשימה הבאה;